עורך דין משרד הביטחון – הגשת תביעה למשרד הביטחון
במקרים בהם שוטר או חייל חלו או נפגעו במסגרת השירות הצבאי ומצבם עומד בהגדרות מסוימות הם יכולים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון ולדרוש לקבל קצבה.
כדי להגיש את התביעה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים – התנאי הראשון הוא שהמחלה או החבלה חלו בזמן השירות (גם אם השוטר או החייל היו בדרך למחנה או בדרך חזרה ממנו, העיקר שזמן השהייה מחוץ למחנה תאם לחוק).
התנאי השני הוא שהמחלה או החבלה התרחשו בעקבות השירות. ברוב המקרים, הבעיות מתעוררות בעקבות התנאי השני. פעמים רבות נובעות המחלוקות במקרים של מחלות קונסטיטוציונאליות.
מה זה מחלות קונסטיטוציונאליות?
מחלות קונסטיטוציונאליות הן מחלות רדומות שפורצות בשלב מסוים – ובמקרה זה במהלך השירות הצבאי. מחלות אלו יכולות להיות נפשיות כמו למשל סכיזופרניה שהתפרצה בשל אירועים שונים שהתרחשו במהלך השירות. במצבים מסוג זה יכול קצין התגמולים לטעון שהמחלה נמצאה בגנטיקה של החייל או השוטר. מנגד, יכול התובע לטעון שהמחלה לא הייתה מתעוררת ללא השירות הצבאי.
האם הפגיעה היא תוצאה של השירות הצבאי או לא?
כדי להגיע למסקנה ולהחליט האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה ובין השירות הצבאי יש לבחון שני תחומים:
- האם יש קשר עובדתי סיבתי בין האירוע ובין התוצאה? כאשר המסקנה מתבססת על מאמרים ומחקרים רפואיים.
- בדיקת קשר סיבתי משפטי – קיום מבחנים משפטיים שבוחנים את הקשר הסיבתי משפטי. המטרה של המבחנים היא לסנן את העובדות הרלוונטיות שיישאו אחריות משפטית.
כדי להוכיח שישנו קשר סיבתי בין התפרצות המחלה ובין השירות צריך התובע לעבור בדיקה אצל רופא מומחה. במידה שהרופא מצא שקיים קשר סיבתי יכול קצין התגמולים לקבל את חוות הדעת או לבקש דעה נוספת. בהמשך יישלח התובע לוועדה רפואית שתקבע מהם אחוזי הנכות שלו.
הגשת תביעה נוספת בשל החמרת המצב
גם במקרים בהם הוחלט שהתובע זכאי לקבל תגמולים יש לו אפשרות להגיש תביעה נוספת בגין החמרת המצב בעתיד. התובע יכול להגיש את התביעה גם לאחר שחלף הרבה זמן מאז שהמחלה התפרצה ומאז שהוא קיבל את התמלוגים.
לאחר שהתביעה השנייה תוגש יהיה על התובע להגיע אל הוועדה הרפואית כדי שהיא תבחן את מצבו ותחליט האם חלה החמרה במחלה בהשוואה לקביעה הראשונית. חשוב לדעת שאפשר לערער על ההחלטה של קצין התגמולים ועל ההחלטה של הוועדה הרפואית.
איך להתכונן לוועדה הרפואית?
ההחלטות שהוועדה הרפואית תקבל ישפיעו בצורה ניכרת על תוצאות התביעה ולכן יש להתכונן אליה ולהתנהל בצורה נכונה.
כדאי להגיע אל הוועדה עם כל המסמכים הרלוונטיים, ביניהם: סיכומי ניתוח ומכתב מרופא, בדיקת הדמיה, סיכומי אשפוז, פענוח בדיקות MRI ובדיקות CT – אם הוועדה היא אורתופדית, סיכומי טיפולים וכל מסמך רלוונטי אחר. כמו כן, חשוב להביא עותקים שניתן להשאיר למשתתפים בוועדה. המסמכים הרלוונטיים יסייעו לוועדה לקבל החלטות ויגדילו את סיכויי קבלת אחוזי נכות שמשקפים את המצב.
במהלך הוועדה אין צורך לספר על נושאים שלא קשורים לתפקוד ולקושי שנגרם ויש להתמקד בתיאור המגבלות התנועתיות או באופן בו המצב הנפשי פוגע בתפקוד, כל זאת תוך שמירה על אמינות. הרופאים שיושבים בוועדה למודי ניסיון וכבר יודעים מתי התובעים אינם מדברים אמת.
עורך דין משרד הביטחון צדקוני סיון יוכלו להכין את התובע לקראת התהליך ולהסביר לו בין היתר אילו מסמכים יש להגיש וכיצד להתנהג כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של התביעה.
